גזר דין כנגד הנאשמת 1 בתיק שמ"י 2234-06-10

2.         למען שלמות התמונה יצוין כי הנאשמת נמצאת בהליכי פירוק ויוצגה על ידי הכנ"ר במסגרת ההליכים מושא גזר דין זה. במסגרת הדיון שהתקיים בבית הדין מסרה ב"כ הכנ"ר כי צו הפירוק ניתן כשנתיים לאחר האירוע הנטען בכתב האישום וכי כנגד הנאשמת הוגשו 78 תביעות חוב בסכום כולל של 18,000,000 ש"ח, מתוכם סך של 5,000,000 ש"ח נדרש בדין קדימה על ידי ביטוח לאומי בגין שכר ששולם לעובדים על ידי רשויות המס. קופת הפירוק ריקה ולא צפוי שייכנס סכום כלשהו לקופת הפירוק.

3.         עובדות כתב האישום -

הנאשמת היתה, במועדים הרלוונטיים לכתב האישום, חברה בע"מ אשר העסיקה עובדים. ביום 17.6.09, במסגרת חקירה שנערכה לנאשמת, נמצא כי הנאשמת ניכתה בחודשים 12/2008 ועד 5/2009 משכרו של העובד אדמו דוד מרונא סכומי כסף בניגוד לקבוע בחוק הגנת השכר.

4.         הנאשמת הודתה בעובדות המפורטות בכתב האישום ללא ניהול הוכחות וביום 13.6.13 הורשעה בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום.

5.         יצוין כי כתב האישום הוגש גם כנגד מנהל החברה, עמרם אוחנה, אולם הנאשם כפר בעובדות כתב האישום ועל כן, כתב האישום כנגד הנאשם 2 נקבע להוכחות.

6.          טיעוני המאשימה לעונש -

א .         הנאשמת ניכתה משכרו של עובד סכומי כסף בניגוד לחוק הגנת השכר. מדובר בעבירה משמעותית הפוגעת בעובד ובזכויותיו.

ב.         העבירה הינה עבירה כלכלית. המעביד ניסה לחסוך כספים על גבו של העובד.

ג.          הקנס המירבי הקבוע בחוק לעבירה זו הינו 1,130,000 ש"ח. יחד עם זאת הואיל ומדובר בנאשמת המצויה בהליכי פירוק, אשר הודתה וחסכה מזמנם של הכל, מבקשת המאשימה להשית על הנאשמת קנס בשווי 30% מהקנס המקסימלי הקבוע בחוק וסה"כ 339,000 ש"ח.

7.         טיעוני הנאשמת לעונש (באמצעות הכנ"ר) -

א.         קופת הפירוק ריקה ולא ניתן יהיה לשלם את הסכומים המבוקשים על ידי המאשימה. כמו כן, לא צפוי כי יועברו סכומים כלשהם לטובת קופת הפירוק.

ב.         הנאשמת משאירה לשיקול בית הדין את הקנס שייפסק לחובתה.

דיון והכרעה -

8.         על גזר הדין שלפנינו חל תיקון מס' 113 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - התיקון) העוסק בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה. התיקון חל על כל התיקים בהם ניתנה הכרעת דין לאחר יום 10.7.12.

9.         מטרת התיקון, כפי שנקבעה בסעיף 40 א', הינה -

"לקבוע את העקרונות והשיקולים המנחים בענישה, המשקל שיש לתת להם והיחס ביניהם, כדי שבית המשפט יקבע את העונש המתאים לנאשם בנסיבות העבירה" .